מורשת תרבות ישראל

אחת התכניות היפות המתבצעות בנחלת יהודה היא תכנית תרבות ישראל.

תחילתה בעבר הרחוק, בניסיון להקנות מעט מושגים הקשורים לתרבות

היהודית ובהמשך הפכה לאחת מתכניות הדגל של בית הספר ומקיפה תחומים

רבים.

בעבר כמו בכל בתי הספר הממלכתיים, מסיבות שונות הלך תחום לימודי

היהדות והידלדל עד לביטול כל התכניות, ונשארו רק לימודי מקצוע

התנ"ך. דווקא מקצוע זה הפך לאחד המקצועות שלא עניין את התלמידים,

השפה קשה והתכנים רחוקים ומנוכרים לעולמו של התלמיד כיום. היהדות

זוהתה עם החרדים ולכן "הושארה להם" – חלקם שמרו על מסורת כלשהי

מהבית, וחלקם התנתקו ממנה למעשה. וכך צמח דור שלא ידע את יוסף, תרתי

משמע. רבים התלמידים, אזרחי המחר, לא הכירו את ההיסטוריה של העם, לא

הכירו את נכסי התרבות שלו, לא נחשפו לספרות העצומה שהתפתחה במשך

הדורות ולא לערכי היהדות. רובם לא ידעו הרבה על חגי ישראל ועל מחזור

החיים היהודי, מלבד המעט שהכירו בגן ובבית הספר היסודי במסגרת חגי

ישראל ומסכות הבר מצווה

שחגגו.

במרבית בתי הספר הממלכתיים צמח דור מנותק כמעט לחלוטין

מהמסורת ומערכי התרבות היהודיים.

בנחלת הבעיה הייתה יותר חמורה, כיוון שרבים מאוד מהתלמידים הנם עולים או בני

עולים, ולא ידעו הרבה על היהדות. תלמידים בוגרי מערכת

החינוך, לא שמעו על המשנה או על התלמוד, ובוודאי לא ידעו לפתוח ספר

יהדות ולקרוא בו. צמח דור זר ומנוכר לשורשיו.

בשנת 1994 פתח מכון שלום הרטמן בירושלים תכנית להרחבת לימודי היהדות

בבתי הספר מהזרם הממלכתי הכללי, ובית הספר בנחלת הצטרף לתכנית זו.

מאז ועד היום הלכה התכנית והתפתחה עד כדי כך שבית הספר נחשב כיום

כאחד המובילים בארץ בתחום זה.

כיצד קרה הדבר? בתחילה נאספנו, קבוצת מנהלים גדולה, במכון הרטמן ועסקנו

בלימודי היהדות בהרחבה ובעניין רב במשך שנה שלמה, תוך היכרות עם

מחשבת ישראל בדגש על הכרת המקורות. שנה לאחר מכן שלחנו מספר מורים

להשתלמות ארוכה ומעמיקה במכון, ומכאן התחלנו בשילוב משמעותי של

תכניות והקצאת שעות לימוד ייחודיות.

מהר מאוד גילינו להפתעתנו שתלמידים מתחברים לתכנית, אוהבים אותה,

רוצים ללמוד ולהכיר, ומבקשים להשתלב בה. בחינוך אנו יודעים כי הלימוד

הטוב ביותר נעשה כשיש עניין ויש מוטיבציה. הנושאים הנלמדים קסמו לרבים

מהתלמידים, הטקסטים ריתקו אותם, התכנים נגעו בחייהם, והיכולת להתייחס

לערכים ולחשיבה היהודית לדורותיה שבתה את ליבם.

התכנית עוסקת בהעצמת כל קהילת בית הספר – תלמידים, מורים, הורים וכל

הנמצאים בקשר עימם – בלימוד המקורות היהודיים כבסיס לחיי חברה

הפועלים ברוח הערכים היהודיים וברוח תרבות ישראל. לימוד המקורות

היהודיים משמש בסיס לעיצוב השקפת העולם של התלמיד, לגיבוש זהותו

היהודית, לחיזוק תחושת השייכות להיסטוריה היהודית ולתרבותה כפי

שהתפתחה במשך הדורות, למעורבות בחיי החברה

וקבלת אחריות על האופי המוסרי והתרבותי של המדינה בעתיד ולחיזוק

תחושת שותפות הגורל עם העם היהודי בתפוצות.

התכנית מחנכת לחיים ערכיים ברוח הפלורליזם ואינה עוסקת באמונה באל או בקיום המצוות.

דרך הלימוד חושפת את התלמיד לטקסטים ולמקורות שונים מתוך ארון

הספרים היהודי, להתמצאות בסיסית בתכנים היהודיים, בהכרת השפה

הייחודית לרבדיה, וברב גוניות של המקורות. דרך הלימוד מחייבת נקיטת עמדה וביקורת על הדעות ועל הרעיונות העולים מהכתוב, כיבוד דעתו של הזולת

ופיתוח היכולת לחלוק על דעתו של האחר מבלי לפגוע ביכולת להמשיך לחיות

יחד איתו.

התכנית הבלתי פורמאלית נועדה לאפשר לתלמיד להכיר, לחוות ולהתנסות

בחיים היהודיים, במנהגים ובטקסים כפי שהם מתבטאים במסורת העם

ובתרבות היהודית.

ככל שהתלמידים אהבו את התכנים, היא התפתחה והלכה. בית הספר הצליח

להשיג מקורות ותקציבים ממקורות שונים של משרד החינוך, ובעזרת מכון

הרטמן והמפמ"ר לתושב"ע הצלחנו לקיים תכנית מקיפה, עשירה, מגוונת ומעמיקה.

כיום כל תלמידי נחלת יהודה, מכיתה ז' ועד כיתה י', לומדים את התכנית

במסגרת מערכת הלימודים, כל תלמידי י' נבחנים בבחינת הבגרות "יחיד וחברה"

בהיקף יחידה אחת, וקבוצה נבחרת של תלמידי כיתות י"א – י"ב ממשיכים

ללימודי הרחבה בהיקף 5 יח"ל.

במסגרת התכנית הפורמאלית עוסקים התלמידים בזהות היהודית, בחגי ישראל

ובערכים הנלווים אליהם, בדמותה של המדינה כמדינה יהודית ובזיקה שלה

לעם ולארץ. כמו כן נחשפים התלמידים למקורות העוסקים

בערכי החברה וביחס שבין אדם לחברו.

הם זוכים להכיר את המקורות מארון הספרים היהודי, המשנה,

התלמוד, המדרשים ומגוון היצירה היהודית מהתקופות

השונות ועד לימנו. נושאים כמו הסידור, פרקי אבות, גיל

המצוות, ערכים במועדם, תיקון היחיד, קיבוץ הגלויות, היחס

לזר, סמלי המדינה ועוד הופכים לנחלת תלמידי נחלת.

בחלק הבלתי פורמאלי נחשפים התלמידים לטקסים ולמנהגים יהודיים, לומדים

להשתמש במושגים ולהתנסות בחוויות יהודיות. לדוגמה, בכל בוקר נפגשים כל

באי בית הספר במגרש הספורט, מניפים את דגל המדינה, משננים את התאריך

העברי והלועזי, ושרים את שירת התקווה. בימים מיוחדים מציינים אירועים

בחיי העם והמדינה, מציינים את ראש החודש והחגים, וכך מתחילים את היום

בנחלת. תלמידי כיתות ז' לומדים את תכנית גיל המצוות לאורך כל השנה,

תלמידים רבים מתנדבים לפעילות בקהילה, לזקנים, למשפחות שכולות ועוד,

ובמועדי ישראל מקיימים פעילות ענפה. במסגרת הפנימייה והכפר מקיימים

קבלת שבת בכל ערב שבת, בשבועות מפיקים אירוע גדול המיועד לקהילת

השכונה והעיר, בפורים מקיימים מסע עדליידע בשכונה לשמחת ילדי השכונה,

ומקיימים ערבים וסדרים ייחודיים בערבי חג, כגון ראש השנה, ט"ו בשבט, פסח,

חג הסיגד ועוד.

מתוך העניין הרב אף פותחו תכניות ייחודיות לנחלת. התכנית המובילה

והייחודית פותחה עבור תלמידי י"ב הלומדים בהיקף של 5 יח"ל. אחת היחידות

הנה התכנית "בעקבות הסנהדרין". תכנית זו משלבת את ידיעת הארץ

וההיסטוריה של העם, בהכרת דמויות היסטוריות מהתקופה שהעם ישב בארצו

ובעיסוק בסוגיות ערכיות הקשורות במקומות ובדמויות הללו. התכנית הצליחה

מאוד עד כדי כך שבתי ספר אחרים ביקשו להצטרף אליה, ותלמידינו יוצאים

לסיורים בארץ יחד עם התלמידים מבתי הספר האחרים.

ההישגים של תלמידי נחלת בתחום זה נחשבים למובילים ברמה הלאומית,

ובבית הספר מכתבי הערכה והוקרה רבים.

מתוך המחשבה שהיהדות הנה תפיסת עולם תרבותי רחבה ושלמה, החלטנו

להקדיש גם לצוות המורים והעובדים בבית הספר, לכן הקמנו את בית המדרש

הבית-ספרי. במסגרת זו מתקבצת קבוצה גדולה של מורים, עובדים, פנסיונרים,

חברים, בני משפחה ולעיתים גם הורים, אחת לשלושה שבועות לערבי לימוד

ועיון בסוגיות שונות העוסקות בבעיות יסוד של החברה הישראלית ובערכיה.

הלימוד מתבסס על המקורות היהודיים כבסיס ועל מקורות אחרים מתחום

הספרות הישראלית והאוניברסלית. גם בלימוד זה זוכים המשתתפים להכיר את

המקורות מתוך ארון הספרים היהודי, להעמיק בסוגיות יסוד, להתמודד עם

טקסטים מסוגים שונים, ולבחון את דעותיהם ותפיסותיהם. במועדים ובחגים

חוגגים יחד ברוח המסורת תוך התאמה לחיים שלנו כיום בחברה הישראלית.

התכנית שתוארה הנה דוגמה ומופת לתכנית חינוכית מהמעלה הראשונה,

המצליחה להשפיע על באי בית הספר, להעמיד בפניהם אתגרים ערכיים

לחשיבה ולהתמודדות לקראת עיצובנו כעם היושב בארצו וחי לפי תפיסת עולם

מבוססת ורחבה.

בהצלחת התכנית שותפים רבים – מכון שלום הרטמן בירושלים, המפמ"ריות

לתושב"ע, המנהל לחינוך התיישבותי, המנחים והמדריכים בראשותו של איציק

רבי, וכמובן המחנכים והמורים ובראשם ישיי קבלה, רכז היהדות המוביל את

התכנית בבית הספר. כולם שמו להם מטרה להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר לעם

ישראל את מקורותיו, את תרבותו ואת ערכיו האבודים ולעצב אותם מחדש

ברוח החברה המודרנית במדינת ישראל.