מטבח קוסמופוליטי בכפר הנוער נחלת יהודה
לציון יום "האחר הוא אני" במערכת החינוך

בורשט וקוליביאק, פסטה ופוקאצ'ה, נודלס ואגרול, קוסקוס וספינג', לחמג'ון, פלאפל ופריקסה.  אלו רק חלק מהמנות שהוגשו בחדר האוכל בכפר הנוער נחלת יהודה, לציון יום "האחר הוא אני" במערכת החינוך.

"האוכל מחבר בין אנשים. כשמסבים יחד לשולחן כל המחיצות נופלות  ונוצרת אוירה של קירוב לבבות וכבוד ל"אחר", לתרבות האוכל, ללבוש ולמנהגים שלו" אומרת ריטה סולברג, המפקחת על התזונה במינהל לחינוך התיישבותי ופנימייתי במשרד החינוך.

והתלמידות רז ועדן מסכמות: "בכל אחד יש קסם כלשהו, חיוך ואופי שקל מאוד לאהוב מרגע שאתה מתעלם מהשוני ומקבל את הדברים המשותפים והטובים".

מערכת החינוך השיקה בשבוע שעבר (יום ג' 19 בנובמבר) את הנושא הרב שנתי שקבע שר החינוך: "האחר הוא אני – חיים בחברת מופת" וציינה אותו ביום לימודים מיוחד. המטרה  היא להטמיע את ערכי הסובלנות, ההכלה והכרת האחר בשיח החברתי בכל מעגלי חייו של התלמיד – בבתי הספר, בשעות הפנאי, בחברת המשפחה ובקהילה.

בכפר הנוער ויצ"ו נחלת יהודה בחרו לציין את היום הזה בצורה משמעותית וטעימה במיוחד – ארוחת צהריים  קוסמופוליטית בחדר האוכל בפנימיה. מנהל המטבח, אמנון קוזצ'י, וצוות העובדים עמלו על בניית תפריט מגוון והכנת האוכל. לעזרתם נרתמו עובדים ובני משפחה שניצלו את ההזדמנות כדי להשוויץ במטעמי עדתם.  "לקראת האירוע למדתי כמה מתכונים חדשים מהמטבח הרוסי בעזרתה של אחת האמהות שהתנדבה לסייע" מציין קוזצ'י.הארוחה החגיגית כללה שפע מאכלי עדות ועמים ולוותה במוסיקה ותפאורה מתאימה. צוות המטבח והמדריכים הגישו לתלמידים את האוכל כשהם לבושים בלבוש המסורתי המיוחד לכל עם ועדה.  "כל תלמידי הכפר הרגישו במטבח הביתי כשראו את מאכלי העדה שלהם מוגשים בארוחה, ויחד עם זה נהנו לגלות טעמים חדשים מהמטבח של חבריהם לכתה" אומר קוזאצ'י, בדיוק כאשר אלינה, ילידת רוסיה, מצליחה לשכנע את חברתה, ילידת אתיופיה, לטעום ממאפה הקוליבאק הרוסי וסלט האוליביה שעליהם היא גדלה. בחג הסיגד האתיופי, שנחגג בכפר לפני מספר שבועות, אלינה ותלמידים נוספים היו אלו שטעמו מהאוכל האתיופי המסורתי שהוגש בחדר האוכל.

התלמיד שובל רופמן, יליד וייטנאם מוסיף שמבחינתו  "ארוחת צהריים שמורכבת מחומוס, מוקפץ סיני, סלט רוסי ולקינוח ספינג' זה הכי ישראלי שיש".פנינה גפן, מנהל כפר הנוער נחלת יהודה מציינת כי ב"כפר לומדים ומתגוררים בני נוער  מעדות שונות, עולים לצד ילידי הארץ, מהמרכז ומהפריפריה, שעבורם "האחר הוא אני" אינו סיסמה אלא מפגש קרוב ויומיומי בכתה, בחדר האוכל, בחדר בפנימיה וגם בפעילות התנדבותית בקהילה". כדוגמא לכך, התלמידות רז ועדן מספרות כי, יחד עם הקבוצה שלהן בפנימיה, הן מתנדבות השנה בפרויקט הרקדה של עמותת אילן בראשון לציון, במסגרתו הן רוקדות עם ילדים עם מוגבלויות. "דרך המפגשים באיל"ן ובעיקר דרך הלימודים והמגורים המשותפים בפנימיה עם תלמידים שונים, אנחנו לומדות שבכל אחד יש קסם כלשהו, חיוך ואופי שקל מאוד לאהוב מרגע שאתה מתעלם מהשוני ומקבל את הדברים המשותפים והטובים".